אז אני לא יודעת כמה מהישראלים קוראים בלוגים, מניחה שאחדים בלבד. אך הבלוג הזה במילא וכך לא נוצר למטרות שיווק, קידום, מסחר וכדומה. למרות שלא אכחיש כי אשמח לשמוע תגובות. הבלוג נוצר על מנת לשפוך את מה שבלב ובראש, להוציא הכל החוצה. אף אחד מאיתנו לא חיי חיים קלים, ומי שאומר שהוא כן כנראה משקר. להיות בן אנוש זה מתיש לפעמיים ולכולם צריך להיות מקום בו הם יכולים פשוט להביע את עצמם, בלי חשש מזה שאולי תפגע במישהו או שאולי תושפל בצורה זו או אחרת. ובדיוק מסיבה זו אין לי שום כוונה לחשוף מי אני או מה אני עושה, כי אחרי הכל כולנו אותו דבר ולכולנו יש אותם בעיות, ואני רוצה שאנשים ישפטו אותי לפי מה שעברתי בחיים לא לפי מה שהחיים הביאו לי. שלא תחשבו לרגע לפי הפתיחה הקרה שהבלוג הולך להתעסק בעצב ובבעיות החיים. טוב, לא בכל הזמן. האמת שיש המון דברים טובים בחיים, ואני בן אדם יחסית חיובי שפשוט בוחן את כל האפשרויות שיכולות לקרות. בכל מקרה, אני בכל זאת אספר לכם דברים מועטים על עצמי שבמילא הייתם מבינים מהחיים שלי. אני אוהבת לצייר, אבל לא יודעת איך. אני אוהבת מוזיקה, אבל לא יודעת לנגן. אני אוהבת לשיר, אבל לא טובה כל כך. אני אוהבת להיות עם אנשים, אבל גם מעולה בלהרחיק אותם ממני. אני אוהבת להסתכל על עצמי במראה, ופשוט להתחיל לדבר. לדמיין כאילו יש מישהו בצד השני, שמקשיב. לכל הדברים שאני אומרת כמובן שיש סיבה. אלו דברים שאם היה לי קצת יותר אומץ, לא שאני אומרת שחסר, הייתי אומרת אותם באמת לבן אדם מהצד השני של המראה.
אז אני מניחה שזה מספיק לעכשיו.
אז אני מניחה שזה מספיק לעכשיו.
;){kind=link}